סוֹרֵג בְּצִיצִיּוֹת קַרְחוֹ וּבִגְלִידָיו,

כְּבִגְדִילֵי נִבְרֶשֶׁת,

אֶל מוּל חוֹמָה מִטַּחַב מַחְלִידָה,

שֶׁמֵּעֶבְרָהּ תֵּבֵל חֵרֶשֶׁת.

וְשֶׁמֶשׁ רְחוֹקָה גֹּוַעַת בְּאֶלְמָהּ

בְּדִמְדּוּמֵי טַיְגָה וְשֶׁלֶג.

נִקְפֵּאת הָעַיִן בַּאֲרֶשֶׁת “בְּשֶׁלְמָה?”

וּבָבָתָהּ בְּדָם פּוֹזֶלֶת.

קַו שֶׁל פָּז פּוֹשֵׁר נִשְׁלָח

אֶל קְלָף הַמֵּצַח.

(אֵישֶׁהוּ הָיָה סִפּוּר שֶׁלֹּא נִשְׁלַם

וְהוּא נִכְרַת לָנֶצַח!)

גְּבוֹהָה-גְּבוֹהָה חוֹמַת הַסֹּהַר הַחֲלוּדָה

וְעַל רֹאשָׁה עֲטֶרֶת תַּיִל.

זָקוּר-דּוֹקֵר אֶת רוֹם הַתְּכֵלֶת הַגְּלוּדָה

מִגְדַּל צוֹפִים עֲתִיר עֵינַיִם.

מֵהֶם וָהָלְאָה סֵפֶר אַגָּדָה חָתוּם.

אֵין קוֹרֵא וְאֵין שׁוֹמֵעַ,

אַךְ פֹּה יוֹמְךָ אֶל מַמָּשׁוּת רָתוּם

וְקֶרַח הַצָּפוֹן סָפֵק-דּוֹמֵעַ.