עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת

נִשְׁקָפִים אֶל שִׁמְשָׁה מַכְחֶלֶת

כִּדְיוֹ מֵעַל שַׁחַר שְׁלָגִים.

עֵינֵינוּ בְּסוֹד נִבָּטוֹת

אֶל מֵעֵבֶר לְאֹטֶם הַכֶּלֶא,

וְטֹהַר תְּכַלְכַּל כִּפְלָגִים

אֶל קִרְבֵּנוּ נִגָּר.

דָּהֲתָה זֻהֲמַת הַכְּתֹּנֶת,

עָטְתָה עֲמִילָן,

הִסְמִיקָה לְחִי שֶׁשֻּׁפְּתָה מִכָּפָן.

הַשֵּׂעָר

כְּחָפוּף בִּידֵי אִמָּא בִּימֵי הַיַּנְקוּת.

כִּבְדוֹנַג

זִיפֵי הַשָּׂפָם

נִתְהַדְּרוּ בְּרָכּוּת.

הָרֶגֶל טוֹפֶפֶת קַלּוֹת

מֵעַל לְחֶלְאַת תָּא הַסֹּהַר

לְעֵבֶר סוֹרֵג הַחַלּוֹן.

לִקְרַאת כּוֹכְבֵי-זֹהַר

בְּמֶרְחַק הַשִּׁלְשׁוֹם הַיּוֹקֵד

עֵינֵינוּ בְּסוֹד נִבָּטוֹת —

וְחַם הוּא הַסּוֹד הַפּוֹקֵד

אֶת הַלֵּב בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.