הָאֹפֶל מְעֻבֶּה כִּשְׁחֹר הַזֶּפֶת.

מִתַּחַת לַמִּזְרָן צוֹנֵן הַקֶּרֶשׁ הַמְסֻקָּס.

הַחֲלוֹמוֹת כְּבֵדִים.

סִיגָרִיָּה רוֹשֶׁפֶת

עַל פְּנֵי הַדּוּמִיָּה בְּאֵפֶר גַּס.

וְעַיִן מְבֹהֶלֶת מְחַפֶּשֶׂת

מִפְלָט רִגְעִי בְּמִקְפָּתוֹ שֶׁל הָאֶשְׁנָב:

אוּלַי יַגִּיעַ חֶסֶד כּוֹכָבִים בְּזֶרֶד כֶּסֶף

וְאוֹר יָרֵחַ יְגֻנַּב?

מִישֶׁהוּ נִנְעַר, נָגַע בַּשֶּׁכֶם;

אוּלַי תָּשִׁיר מִמַּה שֶּׁכֹּה הַלֵּב נִצְבָּט?

וְיָד אֶל הַבָּיָן בְּרִטְטָה נִמְשֶׁכֶת,

רֶגֶל מִתְנוֹעַעַת בְּקִצְבָּהּ.

הַשִּׁיר בָּא בִשְׁבָרִים

(וְהַבָּיָן עוֹנֶה לוֹ,

נוֹשֵׁף וּמִתְמַשֵּׁךְ וְלִפְרָקִים יִשְׁקַע):

"אִשָּׁה תִּשְׁכַּח אֶת בַּעְלָהּ בַּכֶּלֶא,

אַךְ אֵם אֶת בְּנָהּ לָנֶצַח לֹא תִשְׁכַּח"…

זֶה שִׁיר הָאַסִּירִים שֶׁל דּוֹר וְדוֹרוֹתַיִם,

מַזְלִיג כְּאָז דִּמְעוֹת הַתֹּם.

מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן מִתְמַשְּׁכוֹת גִּדְרוֹת הַתַּיִל.

דּוֹמֶה הַלַּיְלָה לֹא יָבוֹא עַד תֹּם.