הָאָרוֹן יְרַטֵּט בָּאֹהֶל

וְשׁוֹמֵר הַמֵּתִים קוֹרֵא אֶת הַגְּזָר:

אָדָם יָמוּת מָחָר.

נְקִישַׁת תַּכְרִיכִים שֶׁקָּרְשׁוּ מִקֶּרַח,

וּבַפֶּתַח נִצֶּבֶת הַמֵּתָה כְּבוֹשָׁה —

חָסֵר חֵץ הַזָּהָב עַל רֹאשָׁהּ

קָחֵנִי הָעִירָה. תַּכְשִׁיטַי שָׁם שָׁכַחְתִּי.

וַתַּעַל הַלְּבָנָה כַּחֶרְמֵשׁ חַדָּה

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו

וַתִּמְצָא הַפְּנִינִים וְחֵץ הַזָּהָב. וַיִּמְצָא הַפָּרֹכֶת

וּמוֹטוֹת הַחֻפָּה עַל הַגַּב

וַיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו

מִן הַצַּד מְפַהֵק פִּי הַקֶּבֶר,

פָּרֹכֶת הַחֻפָּה מְתוּחָה,

הָבְּתוּלוֹת עָלוּ מִקִּבְרוֹת הַמְּנוּחָה

וּמָחוֹל וְשִׁירִים כְּמוֹ בְּסַעַר,

נָעוּ מַצֵּבוֹת כִּלְקוֹל הַתֹּף,

אָמְרוּ לַדֶּבֶק טוֹב

אוּלָם לֵיל הַכְּלוּלוֹת גֹּווֵעַ,

גּוֹוְעִים הַשִּׁירִים-בְּלִי-קוֹל.

הִנֵּה כְּבָר קָרָא הַתַּרְנְגוֹל

וַיָּשָׁב צֵל הָאִשָּׁה אֶל הַקֶּבֶר.

וְהָאִישׁ בְּפָרֹכֶת הַחֻפָּה נִתְעַטֵּף,

עַד מָוֶת עָיֵף

שִׂפְתֵי הַמֵּת צְמוּדוֹת לַפָּרֹכֶת

וְחֵץ הַזָּהָב נָעוּץ בַּגָּרוֹן.

בָּאֹהֶל יְרַטֵּט הָאָרוֹן.