מָדַדְתִּי בְּשָׁעֳלִי אֶת הַחֻרְשׁוֹת

הַרְבֵּה קֵיצִים שֶׁהִתְפָּרְעוּ בִּסְרָק.

בּוֹסַסְתִּי הַשְּׁלָגִים עַד הַפְשָׁרָה.

קָרַעְתִּי מֵעָלַי

מְעִיל הַזִּכְרוֹנוֹת

שֶׁדִּבְלוּלָיו טָפְחוּ עַל קַרְסֻלַּי.

לְעֵבֶר מָה מַלְחִית אֲפָר סְתָוִי?

אוּלַם הַסֶּמִּינָר הָיָה דָחוּס בְּעַנְנֵי-אֵין-פֵּשֶׁר.

רִבּוּעַ מְסֹהָר עַל קִיר הַלַּיְלָה.

הַכָּר כְּקוֹנְכִיָּה לוֹחֵשׁ

עַד אוֹר הַבֹּקֶר:

תַּאֲמִין-אַל-תַּאֲמִין.

אָהִיל יָרֹק תָּלוּי עַל קוּר.

הַהִיא הָלְכָה לָעַד.

הִיא לֹא הָיְתָה פֹּה כְּלָל

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָעֵינַיִם —

וְהֵן שֶׁלָּךְ,

לֹא שֶׁל אִמֵּךְ.

הֵן רַק שֶׁלָּךְ.

אֶלֶף פְּעָמִים אֲנִי מְרַמֶּה אֶת אֶצְבְּעוֹתַי

רַק אֶת גּוּפֵךְ שֶׁלָּךְ לָחוּשׁ —

וְאֵיךְ גּוֹלַלְתְּ בְּמִלָּה כֹּה מְצֹעֶפֶת

הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר?

לוּ כָּמוֹנִי מְקֻלֶּפֶת

מִכָּל שְׁיָר שֶׁל זִכָּרוֹן

הָיִית רַק אַתְּ —

כָּךְ

בְּעֵירֹם הַשְּׁאֵר.

הָהּ לוּ רָאִיתִי רַק אוֹתָךְ,

אוֹתָךְ.