נַעֲלֶה עַד פִּסְגַּת הָאָפֹר שֶׁבָּאֹפֶק,
צִלְלֵי בָּבוּאוֹת עֲטוּפִים בִּגְלִימָה,
בִּגְלִימָה לְלֹא צֶבַע עַל רֶקַע הַלַּיְלָה
הַמָּתוּחַ עַל פְּנֵי עַמּוּדֵי הַבְּלִימָה.
אֲחוּזִים, עֲטוּפִים בִּגְלִימָה כְּמוֹ צֶמֶד.
נַעֲמֹד-נְבַכֶּה הַשָּעָה הַגְּדוֹלָה,
שֶׁהָרְתָה בְּרַחְמָהּ הַזָהוּר אֶת הַפֶּלֶא,
אֲבָל לֹא הוֹצִיאַתּוּ לְאוֹר הָעוֹלָם.
נַעֲמֹד אֲבֵלִים עַל כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ
וְעַל כָּל שֶׁשָּׁתַקְנוּ לֹא נֶאֱמַר
וְעַל כָּל דַּקַּת-אֹשֶׁר בִּיַּשְׁנוּ פָּנֶיהָ
בְּאֵימַת הָאֱמֶת וּבַשֶּׁקֶר הַמַּר.
וְנַשְׁלִיךְ הַגְּלִימָה וְנֵרֵד מִן הָאֹפֶק,
בָּבוּאָה-בָּבוּאָה בִּנְיבָה מִשֶּׁלָּהּ.
וְיַפְלִיג כָּל אֶחָד בַּאֲגַם הָעַצֶּבֶת
אֶל בֵּיתוֹ בְּנִפְרָד. כִּי הַשַּׁחַר עָלָה.