רְחוֹבוֹת נִדְחָקִים בִּצְפִיפוּת מְאֻבֶּנֶת

וְעוֹצְרִים נְשִׁימָה בַּמִּדְרוֹן הַתָּלוּל.

מִסָּבִיב לְבִקְתָּה פְּרוּצַת-קִיר וְגִבֶּנֶת

מְפַשֵּׂק עֵץ הַזַּיִת גִּזְעוֹ הֶחָלוּל.

מַדְרֵגוֹת הַגָּזִית בְּחֶשְׂפָּן הַמְשֻׁמָּן מִיָּרֵחַ

לוֹחֲשׁוֹת מִסְתּוֹרִין נִכְמָשׁים בְּלִי קוֹל.

מִדַּפֵּי הֶעָבָר מִקַּטֵּר וּמַבְלִיחַ הָרֵיחַ

שֶׁל תְּפִלַּת כִּסּוּפִים לִגָּאֵל וְלִגְאֹל.

וְאַשְׁמֹרֶת כְּחֻלָּה בִּכְנָפֶיהָ נוֹגַעַת

בִּתְרִיסֵי חַלּוֹנוֹת וּבְכִפָּה צְחוֹרָה,

וְרוּחוֹת יְהַלְּכוּ נֶחְפָּזִים, קַלֵּי-צַעַד

מִבֵּינוֹת בָּתֵּי-כְּנֶסֶת אֶל דֶּשֶׁא מוֹרָד.

כָּל שִׁמְשָׁה חֲשֵׁכָה לַשָּׁמַיִם הִיא צֹהַר,

כָּל סִמְטָה מְרֻקֶּנֶת – חֲלוֹם גְּאֻלָּה,

וּבְשָׂמִים שֶׁיָּבְשׁוּ, כְּעָלִים מֵהַ“זֹּהַר”,

רוֹטְטִים בִּמְעִיל שֶׁל שַׁלְהֶבֶת סְגֻלָּה.

הַיָּרֵחַ מָלֵא.

כּוֹכָבִים יֶחְוְרוּ עַד לִגְוֹע,

הָעַצְמוֹן מְהַרְהֵר בַּמְּרוֹמִים מֵעָלָיו

וּמַרְכִּין קִמְעָה-קִמְעָה רֹאשׁוֹ הַגָּבֹהַּ

בִּפְנֵי לֹבֶן בָּתִּים בַּשִּׁכּוּן לְרַגְלָיו…