שׁוֹקְטִים מֵימֵי אֵילַת, מֵימֵי אֵילַת שְׁקוּפִים,

הָרְאִי קַלּוֹת רַק מִתְקַמֵּט אֶל מוּל הַנֹּגַהּ.

הָרֵי גָּפְרִית וְגֶבֶס, עַל בִּרְכֵּיהֶם כְּפוּפִים,

מַשְׁרִים בְּכֹבֶד רֹאשׁ אֶת דִּמְמַת הָּרֹגַע.

מִתּוֹךְ נִבְכֵי הַזְּמַן, מִמֶּרְחַקֵּי פְּלָאוֹת,

יִשֹּׁב בְּמֶלַח-הֲזָיָה חָרִיף הָרֵיחַ;

מֵעֵבֶר לְזִכְרוֹן סְתָרִים וּלְזִיעַ וִילָאוֹת

סְפִינוֹת לִבְנוֹת-מִפְרָשׂ בָּאוֹת לְאוֹר יָרֵחַ:

זְהַב אוֹפִיר וְשֵׁן מֵהֹדּוּ, אַלְמֻגִּים,

אֵטוּן עָדִין וְרַךְ כְּעֵין קְטִיפַת הָעֶלֶט – – –

יָדַיִם עִבְרִיּוֹת פָּרְקוּ הַיּוֹם בְּגִיל

לְיַד נָמֵל צָעִיר בַּרְזֶל וּמֶלֶט, מֶלֶט!

עַל קוֹנְכִיּוֹת, אֲשֶׁר שָׁקְעוּ בֵּין הָאַצּוֹת,

שִׁכְשׁוּךְ קַלִּיל עוֹבֵר כְּסוֹד הַבָּא מֵרַחַק –

וְגַל לוֹחֵשׁ בְּשׂוֹרָה לְגַל בִּדְמִי חֲצוֹת,

וּמְמַצְמֵץ עֵינָיו הַמִּתְפַּלְּאוֹת הַשַּׁחַק…