שַׁח עַל תִּלִּים עִם שִׂיחֵי הַחוֹלוֹת הַדּוֹקְרִים

אֹפֶק הַיָּם הֶעָטוּי בְּאֵדֵי הֶחָלָב.

בַּיִת נָטוּשׁ עַל גִּבְעָה בַּשָּׁרוֹן הַבָּקְרִי,

אֹדֶם עָבֵשׁ מִתְרַפֵּק עַל כְּתָלָיו.

כְּתֹבֶת בִּלְשׁוֹן הָאִסְלַאם עַל גַּבֵּי הַמַּשְׁקוֹף,

כֹּחַל-עַל-שְׁחֹר מִתְפַּתֵּל בְּתָגֵי מִסְתּוֹרִין,

שֶׁמֶשׁ אֲדָר מְרַצֵּד עַל הַגַּג וּמְנַשְּׁקוֹ,

רַעַד דָּהוּי תַּחַת לֶטֶף כַּרְעֵי צִפֳרִים.

דִּיר מְשׁוֹמֵם עִם גְּדֵרוֹ הַדְּחוּיָה מִיָּמִים,

שַׁעַר נָעוּל עַל מַסְגֵּר הֶעֱלָה חֲלוּדָה;

כֶּלֶב בְּקוֹל מְיֻתָּם אֶל הַכְּחוֹל הַיַּמִּי

עַיִן שׁוֹלֵחַ, בִּרְדִיד גַּעְגּוּעֶיהָ לוּטָה.

כְּבִישׁ שָׁם לְמַטָּה הוֹמֶה. עַל תַּשְׁבֵּץ מִישׁוֹרִים

אֶלֶף פִּיּוֹת שֶׁל צִנּוֹר בַּפִּזְמוֹן הַמֵּימִי,

בַּיִת עוֹמֵד עַל גִּבְעָה בְּנִכְאֵי הִרְהוּרִים:

אֵי בְּעָלִים עֲזָבוּם בִּבְדִידוּת הָאֵימִים?