גַּלִּים / יחיאל מר

זֶה עֻזָּם הַכַּבִּיר בְּעָלְזָם אֱלֵי שֶׁבֶר –

שִׁיר הַצִּירִים – לָמוּת וּלְהִוָּלֵד!

כָּךְ גַּל כּוֹרֵעַ – כְּמוֹ גֶבֶר

אֶל חֵיק אִשָּׁה, בְּתַאֲוַת-הַשְׁמֵד!

לְהִתְרוֹמֵם וְעוֹד! לְהִנָּשֵּׂא אֶל עָל!

בְּהִתְנַסּוּת אֵין גְּבוּל, בְּכֹחַ לֹא נִפְגַּע!

נִדְמֶה, הִנֵה יִצְלַח, נִדְמֶה הִנֵה יוּכַל,

הִנֵה יִגְבַּהּ, וּבְגָבְהוֹ יִקְפָּא!

וּכְבָר גּוֹעֵש יֵאוּשׁ, בְּזַעֲקַת-עָרוּף

שֵׂיבָה זֹה צְעִירָה בְּתוֹךְ עַצְמוֹ יִקְבֹּר!

וַיָּעוּטוּ גַּלִּים, וּבְנַהַם טֵרוּף

יְבַכּוּ אֶת הַמֵּת, יְכַסּוּ אֶת הַבּוֹר!

כָּךְ – לְשׁוֹנוֹת פְּלָדָה – רַק יְצָרִים צָרִים,

זֶה סוֹד הָעֲלִיּוֹת וְצַו לְהַחֲרִיב!

זֶה הַקְּרָב הַנִּצְחִי, מִשְׁבָּרִים נִשְׁבָּרִים,

אֶחָד עַל גְּוִיַּת אָחִיו!