יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
אֵל מִסְתַּתֵּר נִגְלָה בְּפִלְאֵי מַעְבָּדָיו וְגָדְלוֹ,
הָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ וְשׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלוֹ,
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ,
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.
בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וְיַהֲפֹךְ לְמַשְׁחִית הוֹדָם,
אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם
וְלֶעָפָר יַשְׁכֵּן כְּבוֹדָם,
הַכֹּל הוֹלֵך אֶל מָקוֹם אֶחָד.
רַחוּם טוֹב לִירֵאָיו וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ,
הִנְנוּ אָתָאנוּ לְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ וְלַחֲזוֹת בְּנָעֳמוֹ,
וּמֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ
לֹא נִשְׁאַר אֶחָד.
הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וּמִשְּׁנַת הוֹלֵלוּת עוּרוּ, רַעְיוֹנָי,
הִכּוֹנוּ לִקְרַאת חוֹקֵר עֲלוּמַי וּמֵבִין צְפוּנָי,
נַפְשִׁי וְגוּפִי, שׁוּבוּ אֶל אֲדֹנָי!
לָמָה אֶשְׁכַּל גַם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?
מַצִּיב מַהֲמוֹרֵי מִרְיוֹ יִלָּכֵד בְּפַח מְצוּדָיו
וְהַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְיָ לְכוֹנֵן מַעְבָּדָיו –
תֻּמּוֹ וְצִדְקָתוֹ תָּמְכוּ בְיָדָיו,
מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד.
נִדְרָשׁ לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ, טוֹב לְגֶבֶר יֵיטִיב מִפְעָלָיו
וְיִקְרַע בְּמֹעַל יָדָיו מְעִיל מְעָלָיו מֵעָלָיו,
וְיִגְאָלֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת אִם יֵשׁ עָלָיו
מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד.
הִתְקוֹשֲׁשׁוּ אֱוִילִים, שׁוּבוּ שׁוֹבָבִים וְחִרְדוּ לִרְגָעִים,
הִתְבּוֹנֲנוּ כִּי צֵל יְמֵי חַיֵּינוּ – מְעַט וְרָעִים,
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ – בָּהֶם שִׁבְעִים
שָׁנִים, הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד.
תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָיו,
בֶּעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ וְאִם עַפְרוֹת זָהָב גַּגּוֹ וְקִירוֹתָיו,
וְאַבְנֵי נֵזֶר מְנֻפָּצוֹת יָשִׂימוּ מְרַאֲשׁוֹתָיו
תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל – וְרוּחַ חַסְדּוֹ מִמָּרוֹם עָלֵינוּ יֵעָרֶה,
לְקַבֵּץ מִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ נִדָּחַי וּבְמִתְקוֹמֲמָי יִתְגָּרֶה,
וּפִנַּת יִקְרַת קִרְיָתוֹ יְקָרֶה, וְיִקָּרֵא
מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַיִם אֶחָד.
יִהְיוּ לְלַעַג שַׁאֲנַנַּי וּלְבוּז גְּאֵיוֹנָי,
יָרִים נֵס לְהִתְנוֹסֵס לִשְׁאֵרִית הֲמוֹנָי,
לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם אֲדֹנָי
וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
יַשְׁבִּית מִפָּנֵינוּ מְתַלְּעוֹת לָבִיא וְשִׁנֵּי אַרְיֵה,
יְקִימֵנוּ לְפָנָיו, אַלְפֵי חֲסָדָיו יְחַיּוּנוּ וְנִחְיֶה,
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.