טוּבְךָ, אֵל, תִּצְפֹּן לְגוֹי מִכֹּל בְּרִיתוֹ,
וְצוֹפִים דִבְּרוּ כִּי לְטוֹבָה שֵׁרִיתוֹ –
טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ.
טוּבְךָ בַּבֹּקֶר שַׂבַּע אֶת בְּחוּנֶךָ,
יְבָרְכוּנְךָ קְרָבָיו וְלֹא יִשְׁכָּחוּנְךָ;
טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים, שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ.
טוּבְךָ רַב תְּגַלֶּה לְבָנִים חֲשׁוּקֶיךָ,
וְאֵלֶיךָ לִקְרֹב יְמַהֲרוּ רְחֵקֶיךָ –
טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.
טוּבְךָ הָשִׁיבָה לְתוֹךְ הֵיכָל לִפְנָי,
וּמֶלֶךְ שְׁמוֹ יִנּוֹן אָז יַעֲבֹר לְפָנָי –
טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְיָ.
טוּבְךָ מְיַחֵל בֵּן, אֲשֶׁר הוּשַׂם בַּבּוֹר,
עַד תַּשְׁקִיף וְתֵרֶא וּמוֹט עֻלּוֹ תִּשְׁבֹּר –
טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר.