אֲדוֹן נַפְשִׁי, גְּאָלֵנִי

וְאֶל קָדְשַָׁךְ תְּנַהְלֵנִי.

בְּרַחְמֶיךָ שְׁעֵה שַׁוְעִי –

וְאֶת צָרִי וּמַכְנִיעִי

תְּכַלֶּה מִמְּכוֹן רוֹעִי,

וּמִקָּמַי תְּרִימֵנִי

וּמִשַּׁחַת תְּקִימֵנִי.

רְאֵה עָנְיִי, פְּדֵה שִׁבְיִי

וְשׁוּר בִּכְיִי עֲלֵי לֶחְיִי,

שְׁלַח צָרְיִי, רְפָא חָלְיִי;

לְרֹאשׁ גּוֹיִם תְּשִׂימֵנִי,

לְעֵין צָרִים תְּרִימֵנִי!

הֲיֶשׁ לִי בִּלְתְּךָ גוֹאֵל?

לְךָ אֶעְטֹף כְּדַל שׁוֹאֵל.

לְרַחֵם עַמְּךָ הוֹאֵל,

וּמֵאֶבְלִי תְנַחְמֵנִי

וְאֶל הוֹדִי תְשִׁיבֵנִי.

מְהֵרָה, צוּר, רְאֵה פָנָי

וְהָאֵר מַחְשַׁךְ עֵינָי –

וְאָז אֶעְנֶה לְמַשְׂטִינָי:

'וּמַה לָּכֶם תְּרִיבוּנִי –

וְאִישִׁי יֶאֱהָבֵנִי?'