אֵל יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאתָ לְפָנִים,

הָיִיתָ לְאָב וַיִּהְיוּ לְךָ לְבָנִים –

וְאֵיכָה שְׁכַחְתָּם זֶה כַּמֶּה שָׁנִים,

עַד כִּי בְעָלוּם זוּלָתְךָ אֲדוֹנִים,

וּבִכְלֵי גוֹלָה עֲשֶׂרֶת מֹנִים

יָצְאוּ, וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים?

הֲתַעְלִים עֵינְךָ

וְאִם קָצְרָה יְמִינְךָ –

מַדּוּעַ אֵינְךָ

מוֹשִׁיעַ הֲמוֹנְךָ?

הֲיֶשׁ לָנוּ גוֹאֵל קָרוֹב מִמֶּךָ?

כִּי גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.

בִּנְךָ לְעֵינֶיךָ נָתוּן לְצָרָיו,

נֶהֶפְכוּ עַל זֹאת עָלָיו צִירָיו,

וְאִם בָּא לְדַבֵּר – לָעוּ דְבָרָיו.

אֵיךְ יַעֲמֹד לְבָבוֹ – וְלֹא יִמַּס אֲסוּרָיו,

וְאֵימַת בֶּן אָמָה בְּקִרְבּוֹ מִנְּעוּרָיו,

וְעוֹל אִישׁ שָׂעִיר עַל חֶלְקַת צַוָּארָיו?

אוֹר דַּעְתּוֹ נֶעְתָּם

וְקֵץ יִשְׁעוֹ נִסְתָּם

וְהֶחָזוֹן נֶחְתָּם

וְכָל חִשָּׁבוֹן תָּם –

וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ.

כִּי גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.

רַבִּים לוֹחֲמָיו, עַד לֹא אֶמְנֵם:

בְּנֵי דוּמָה יְדִמֵּם, וְיָוָן יוֹנֵם,

וְקֵדָר יַקְדִּירֵם, וּבוּז לְבוּז יִתְּנֵם,

וְדִישׁוֹן יְדוּשֵׁם, וַעֲנָה יְעֲנֵּם –

עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא אֲדֹנָי וִיחָנֵּם

וְחֶרְפַּת יִשְׁמָעֵאל יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם.

כִּי יָדַעְתִּי, סוֹף –

לְבֵיתֶךָ תִכְסֹף

וּבָנֶיךָ לֶאֱסוֹף

זְרֹועֶךָ תַחֲשֹף,

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ!

כִּי גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.

מָרֵי נֶפֶשׁ – מָתַי תִּרְפָּאֵם?

וְאִם בְּךָ מָעָלוּ – חַסְדְּךָ יְבוֹאֵם!

וּמַשְׁחִית קִנֶּךָ לָמָּה יְנִיאֵם?

הַבָּנִים לָקַח וְלֹא שִׁלַּח הָאֵם.

מְהֵרָה חוּשָׁה, מִשְּׁבִי הוֹצִיאֵם

טֶרֶם תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם;

וּבְבוֹא יוֹם עֶבְרָה,

הַיּוֹם הַנּוֹרָא,

וְהָיְתָה עֵת צָרָה,

צָרָה כְּמַבְכִּירָה –

חוּסָה, אֲדֹנָי, עַל עַמֶּךָ!

כִּי גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.