לְפֶתַע צָנַח עַל חַן־יוּנֶס הַחֹרֶף,

זִנֵּק מִן הַגִּ’יפ וְרָכַב עַל עָנָן.

אֵין בְּרֵרָה – מְרִימִים צַוָּארוֹן עֲלֵי עֹרֶף

וְנוֹשְׁמִים אֲוִיר־סְתָו רַעֲנַן.

מֵמ־צָדִי מַגִּיעַ אֶל צֹמֶת דִּיר־בָּלָח

וְתוֹקֵעַ תַּמְרוּר: “זְהִירוּת, כְּבִישׁ רָטֹב!”

רְצוּעָה חַמְסִינִית – אֵיזֶה חֹרֶף שׁוּב בָּא לָךְ,

וּמֵבִיא לְנוֹפֵךְ אֶת הַגֶּשֶׁם הַטּוֹב.

שִׁנּוּיִים מְרֻבִּים נַעֲשׂוּ מוּל הַוַּדִּי

וְכֻלָּם צוֹעֲדִים בְּשׁוּרָה לְעֶבְרִי.

וּמָטָר שֶׁדּוֹלֵף עַל מַחְסוֹם וּמֵם־צָדִי

מְאַשֵּׁר שֶׁהַיּוֹם הַמָּטָר כָּאן עִבְרִי.

הַקָּטִיף מִתְקָרֵב, עִם קָצִיר וְסָפִיחַ.

מִי יַגִּיד לִי מָתַי כְּבָר נִפְשֹׁט הַמַּדִּים?

יַלְדָּתִי, מַה גָּבֹהַּ הַסְּתָו בְּרָפִיחַ –

וַאֲנַחְנוּ מוּלוֹ גַּמָּדִים…