בְּקַטְנוּתִי, זְקוּפָה וִיחֵפָה כַּחֲתוּלִים

שִׁירֵי זְכוּכִית כְּבֵדָה גִלְגַּלְתִּי בַּשְּׁכוּנָה,

לֹא יָדְעוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ;

הָלְכוּ לָהֶם, קְמוּרֵי־הַגֵּו.

וְאִם לְבַד –

לוֹטֶפֶת רֹאשׁ הָאֲרָיוֹת שֶׁבַּמִּרְפֶּסֶת,

כַּדֵּי רָאשִׁים סְגוּרִים, וְהֵם כְּמִכְלָאַת־עַצְמָם.

לַדְּבַשׁ עוֹד לֹא הָיָה אָז טַעֲמוֹ שֶׁל עוֹר־אָדָם,

רַק צֶבַע קַיִץ, דְּבוֹרִי, סִבְכִי, צָהֳרִי;

וּמְכֻרְבָּל בְּשִׂיחַ – פְּקַעַת שֶׁל נִמְנוּם.

קוֹל הָאַרְיֵה הָיָה בִּגְרוֹנִי, נָמוּךְ וְלַח, נִרְמָז

כַּמְּתִיקוּת הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי שֵׁנָה, בְּתוֹךְ שֵׁנָה,

וְלִפְעָמִים גַּם בְּתַחְתִּית גֻּלַּת־עֵינַיִם.

בְּצַלָּחוֹת קְטַנּוֹת בָּנִיתִי אֶת חֲשִׁיבוּתִי

וּבְכָל אַחַת נָטַף קְצָת אֶצְבַּע וּקְצָת עַיִן

בְּאַהֲבָה גְּמוּרָה. הָאֲרָיוֹת

שׁוֹמְרִים עַל יְלָדוֹת בְּזֵר הָאֲבָנִים,

בְּעִגּוּל הַצַּלָּחוֹת אֲשֶׁר אֵינוֹ נִפְרָץ

וּמִתְמַשֵּׁךְ תָּמִיד כִּדְבַשׁ מִן הַכַּפִּית.

הַדְּלִי, הַחֹפֶן, הַכַּפִּית, הָיוּ מְאֹד־מְאֹד שֶׁלִּי.

וְכִי הֶחְלִיק אֵי־מִּי פְּקַעַת רֹאשִׁי הַיְרֻקָּה –

וְהִתְרוֹמֵם הַכַּעַס מוּל אֶצְבְּעוֹתָיו כְּרוּחַ,

גִרְגֵּר וְהִשְׁתַּתֵּק. הָאֲרָיוֹת הִבִּיטוּ מִתּוֹךְ עִוָּרוֹן מָשְׁלָם.

הַיּוֹם יָדַע עוֹרִי בְּכָל מְקוֹמוֹתָיו חִסְפּוּס אַרְיֵה וּדְבַשׁ,

שָׁמַעְתִּי בִּגְרוֹנִי לַחוּת קוֹלוֹתֵיהֶם הַמְהָרְסִים קָדִימָה;

חִוֵּר הַכַּעַס מִלְּהַמְרִיא מִגּוּף פָּתוּחַ, מִישׁוֹרִי,

עֵינַי, יָדַי מִזְּמַן נָתַתִּי לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת מִדְבָּר.