עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ – כְּצַלַּחַת תַּפּוּחִים,

וְהָרוּחוֹת – כְּלַבְלַבִים בְּנֵי־יוֹם

עוֹלִים עַל שֶׁכֶם, לוֹקְקִים צַוָּאר.

אֶת הַחִיּוּךְ אָרַזְתָּ, חַם כְּפַת טְרִיָּה,

בְּתוֹךְ פַּרְוַת מְעִיל שֶׁשַּׂמְתָּ עַל שִׁכְמִי.

הַבֹּקֶר כְּבָר דּוֹהֵר: רָתוּם הוּא לְעֵינֵינוּ.

תַּן לַסְּיָחִים לָרוּץ – פַּרְסוֹתֵיהֶם קְטַנּוֹת.

אוּלַי שְׁרִיקָה רָמָה תַגִּיעַ עַד הָאֹפֶק,

אוּלַי, בִּרְקִיעָה, יִקְלַח סִילוֹן בְּאֵר.

אַתָּה גָּבוֹהַּ: אֵין מִמְּךָ גָּבוֹהַּ.

אֲלַכְסוֹנֵי הַתְּכוֹל – אֲגַם עַל שִׁכְמְךָ.

שְׁרִיקָה אַחַת – וְהַכְּבִישִׁים כֻּלָּם

יָשׁוּבוּ עַד־רַגְלֶיךָ – סַיָּרִים שְׁלוּחִים.

הִסְתַּרְתִּי נִשְׁמָתִי בַּמְּעִיל הֶחָם,

אִתְּךָ הֲלֹךְ־טָפֹף (וְצַעַדְךָ כְּתֹף),

וּבֵין פַּרְסוֹת סְיָחִים, וְעַל חָטְמֵי הָרוּחַ,

יוֹמִי רוֹקֵד יָחֵף לַשַּׁחַר בַּגִּבְעָה.