שָׁחוֹר.

שָׁחוֹר.

וּשְׁלשָׁה כְּתָמִים בַּשְּׁחוֹר.

וּמַה־צוֹנֵן,

וּמֶה אָטוּם

הַשְּׁחוֹר!

כֶּתֶם:

נַעֲרָהּ.

הַכַּד נִצָּב עַל חַלּוֹנָהּ,

וְלֵילוֹתֶיהָ – כַּחֲתוּלִים הַלְּבָנִים

מִתְרַפְּקִים עַל אֶדֶן־שְׁחוֹר;

וְכָל גּוּפָהּ רַק הֵד לָבָן עָצוּב

שֶׁל צַוָּארָהּ,

מִצְחָהּ

(שְׁחוֹר –)

וּרְחוֹקִים מֵחַלּוֹנָהּ מְאֹד נֵרוֹת וְלֶחֶם בַּבָּתִּים.

וְשׁוּב –

שְׁחוֹר.

עוֹד שְׁנֵי כְּתָמִים בַּשְּׁחוֹר

שְׁנֵי חַיָּלִים.

אֶחָד עִוֵּר:

הַכּוֹכָבִים אָכְלוּ עֵינָיו,

וּצְדָעָיו – רִקּוּעַ כֶּסֶף

וּשְׁתֵּי יָדָיו כְּלַפִּידִים

הַדּוֹעֲכִים עַד־שְׁחוֹר.

– וּרְחוֹקִים מִשְּׁתֵּי יָדָיו מְאֹד נֵרוֹת וְלֶחֶם בַּבָּתִּים.

וְשׁוּב

שְׁחוֹר.

וּמַה־צוֹנֵן,

וּמָה אָטוּם הַשְּׁחוֹר!

עוֹד כֶּתֶם יְחִידִי בַּשְּׁחוֹר:

חַיָּל צוֹעֵד.

עֵינָיו שְׁלֵמוֹת,

וּצְעָדָיו קוֹרְעִים שָׁמַיִם,

בַּרְזֶל מִצְחוֹ הַמְלֻבָּן.

כָּל צַעַד – יוֹם סוֹאֵן

וְלַיְלָה מְבֻצַּר חוֹמַת־שְׁחוֹר.

וּרְחוֹקִים מִצְּעָדָיו מְאֹד נֵרוֹת וְלֶחֶם בַּבָּתִּים.

שְׁחוֹר,

שְׁחוֹר,

וּמַה־צוֹנֵן,

וּמָה־אָטוּם,

וּרְחוֹקִים מְאֹד מִן הַשְּׁחוֹר

נֵרוֹת וְלֶחֶם בַּבָּתִּים. –

וּמַה־צוֹנֵן,

אָטוּם,

שְׁחוֹר