שַׁחַר הֵבֵאת בְּכַפִּית – שַׁחַר כָּסֹף וְשָׁחוֹר.
חָמוּץ שַׁחֲרֵךְ, וְצוֹנֵן, וְלַח.
רְאִי, יַקִּירָה, –
מִבְּעַד לִכְתֵפֵךְ הַשְּׁחוּחָה,
מִבְּעַד סִנּוֹרֵךְ הַצָּחוֹר –
הַמָּוֶת הֶחְלִיק וְהָלַךְ.
אָדֹם וְלָהוּט הָיָה לִי לֵילִי.
אַתְּ לֹא הָיִית כְּשֶׁהַלַּיְלָה לָהַט.
אַתְ הֵבֵאת בֹּקֶר שָׁחוֹר וְכָסֹף.
אַל־נָא תִּגְּשִׁי. לַשַּׁחַר שֶׁלִּי
רֵיחַ שֶׁל רֶגַע – וְסוֹף.
וְאַתְּ –
וְאַתְּ לְבָנָה, וְלָךְ לֹא מוּבָן.
מָדַדְתְּ חַיִּים בַּכַּפִּית הָרוֹעֶדֶת
מֵעַל הַסִּנּוֹר הַלָּבָן.
אַל תָּבוֹאִי אֶת לֵילִי אֶל לָבְנֵךְ לֶאֱסֹף.
מָחָר יִצְעֲדוּ אֲבֵלִים בְּסַךְ
שָׁחוֹר וְכָסֹף.