אֹרֶךְ יָדֶיךָ כְּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה,

רוּחֲךָ קְצָת תִּקְצַר, הַחַיָּט יַעֲבִיר סִכָּתַיִם בְּפִיו,

וְיוֹתֵר לֹא יִהְיֶה.

(אַתָּה, שַׁחַר חָמוּר שֶׁל יְמַי הַבְּרִיאָה,

אַתָּה, יָם מִסְתַּחְרֵר בָּעֵינַיִם,

אַתָּה, הֶעָשָׁן שֶׁבְּכָל הַלְּבָבוֹת!)

וְיוֹתֵר לֹא יִהְיֶה –

אָמַר הָעֻבָּר הַקָּפוּא בִּשְׁנוֹתַי,

הַזָּע בִּשְׁנָתִי.