בָּקְרִי נוֹלַד בְּתַכְרִיכִים שֶׁל צֶדֶף.

אַחֲרַי הָלְכוּ בְּרוֹשִׁים כֵּהִים בִּצְעָדִים שֶׁל אֵבֶל.

עַל אַף קַרְנֵי-הַדְּבַשׁ אֲשֶׁר אֲזָרוּנִי כֹּחַ,

עַל אַף גְּמִישׁוּת-גּוּפִי הַמִּשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּשֶּׁמֶשׁ,

נִתְפַּסְתִּי בְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל עַכְבִישׁ-עוֹפֶרֶת.

צִלִּי יָרַד אֶל בוֹר לָבָן

וּבוֹ הִנִּיחַ זֵר וְאוֹתִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף.

הִכַּרְתִּי אֶת פָּנֶיהָ הַחִוְּרוֹת

שֶׁל תִּקְוָתִי הָאֲהוּבָה:

תִּקְוַת אֱנוֹשׁ לָשׁוּב אֶל רֶחֶם-אֵם,

לְהֵעָלֵם בְּבֹשֶׂם הַבְּרִיאָה כְּמוֹ עֻבָּר הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט

עַד הֱיוֹתוֹ לְהֶבֶל-נְשִׁיקָה שֶׁל שְׁנֵי פִּיּוֹת תְּמִימִים.