דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, מִלִּים פְּשׁוּטוֹת.

אֲבָל תָּמִיד הַחַלְחָלָה עוֹבֶרֶת.

מֵאֲחוֹרֵי כֹּל זִיז צוֹמֵחַ סוֹד

וַהֲוָיָה גְלוּיָה וְלֹא נִסְבֶּרֶת.

צִיּוּר מַתְחִיל מֵעֵבֶר לַתְּמוּנוֹת,

וּבְקַצְוֵי מַרְאָה הַדְּמוּת פִּתְאֹם נִשְׁבֶּרֶת.

כַּד-חֶרֶס. סֵפֶר. בְּרַק-חַלּוֹן.

שְׁעַת רָצֹה. שָׁעָה יֵשִׁית זוֹהֶבֶת.

אֲבָל הַחֹשֵׂךְ הָרָחָב שֶׁבָּאָרוֹן

יוֹשֵׁב וּמְצַחֵק עִם הָעַצֶּבֶת;

וְהַבְּדִידוּת בֵּין הַשִּׁמְשָׁה וְהַוִּילוֹן – – –

חַבֵּק אִשָּׁה. נַסֵּה. נַסֵּה לִזְעֹק.

וְאִם תִּגְבַּר תִּשְׁבֹּר לְמַעַן דַּעַת.

עֲשֵׂה הַהֵפֶךְ וְהִנֵּה הוּא חֹק

חָרוּת עַל סֶלַע שֶׁהִמְתִּין לַצַּעַד.

וְחַלְחָלוֹת סָבִיב כְּמוֹ צִינוֹק –

וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא לוֹמַר לַחַלְחָלוֹת

דְּבָרִים פְּשׁוּטִים

וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת…