הָהּ, סוּרוּ מֵעָלָיו.

תָּבוֹא הָרוּחַ

לָשֵׂאת פְּעִימוֹתָיו אֶל הַר חָרוּךְ.

צֹרַף הַלֵּב אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָנוּחַ

לְבַל יִזְרֶה חֲלוֹמוֹתָיו לָרוּחַ

וְיַעֲבוֹר – בָּרָק בָּרוּחַ

שָׁסוֹעַ כָּל נָטוּעַ וְסָבוּךְ…

כִּי זֶה גִּזְרוֹ –

גְּזָרִים לְפִי גּוֹזֵר,

וְאֵל קְרָעָיו –

קְרָעִים בְּיַד קוֹרֵעַ

וְכָל שֶׁיִּוָּסֵף הוּא רַק גּוֹרֵעַ,

וְעֵת דְּבָרוֹ יָקוּם

דָּבָר לֹא יִוָּתֵר…

לְכוּ, לְכוּ.

דַּרְכּוֹ הִיא חַד-סִטְרִית;

כְּלָבִים אַחֲרָיו יַשְׁמִינוּ מִן הַנֵּשֶׁר.

אַל תִּתְקַשְּׁרוּ. נֻתְּקוּ קַוֵּי הַקֶּשֶׁר,

וּמִכֻּלָם עָרְלוּ פּוֹשְׁעֵי-הַפֵּשֶׁר –

אֲהַבָתָם שׁוֹחֶרֶת לְהַכְרִית…

חֶצְיוֹן-דְּרָכִים

צִיּוּן כִּבְרַת הַדֶּרֶךְ.

וּבְכִי אַחֲרוֹן עַל גֶּזַע לֹא כָּרוּת.

עַד כָּאן דְּמָעוֹת, מֵעֵבֶר

הִסְתַּלְעוּת,

מֵעֵבֶר,

אֶרֶץ-בַּיִת לָאָבוּד

וְרַק צָיוֹן –

צָיוֹן קְבָרִים בַּדֶּרֶךְ.

עַד הָר חָרוּךְ.

עַד הָר כְּמוֹ תְּהוֹם.

הַגֶּחָלִים רוֹתְחוֹת. הַגַּל רוֹתֵחַ.

וְאֶלֶף אֲבָנִים עַל לֵב אֶחָד עָרֹם

וְאֶלֶף אֲבָנִים סוֹחֲטוֹת אֶת הָאָדֹם

וְכָל הָהָר הַזֶּה רוֹטֵט עוֹד וְגוֹנֵחַ

וְאֶלֶף אֲבָנִים נוֹקְשׁוֹת שָׁם

עַד הַיּוֹם…