בֵּיתִי עָזַב אוֹתִי. וְכֹה רָעוּעַ

נוֹתַרְתִּי עִם חוֹבוֹת וְרָהִיטִים.

הַמּוּגָנִים תָּמִיד – הִרְגִּישׁוּ רוּחַ,

הַחַלּוֹנוֹת הָלְכוּ עִם הַכְּתָלִים –

פִּתְאֹם קִירוֹת הוּרָמוּ, בְּאַדִּיר,

כְּבִפְקֻדַּת מִצְעָד

לָנוּעַ אֶל מֶרְחָב שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד עִיר

שֶׁלֹּא הָיָה חַטָּאת.

לָקוּם אָדִישׁ. לִקְרֹעַ וְלִשְׁבֹּר

אֶת הַתִּקְווֹת אֲשֶׁר שִׁקַּעְתִּי בַּמַּסָּד

וְהָעֶרְגוֹת אֲשֶׁר תָּלִיתִי בַּפְּרוֹזְדוֹר

בְּאֶפֶס יָד –

אֵיךְ הֶעֱרִים עָלַי וְאֵיךְ הוּרַם

וְאֵיךְ רָחַב לְפֶתַע וְנָשַׁם.

וְאֵיךְ רָאִיתִי אֶת חוֹמַת-גַּבּוֹ

וְאֵיךְ הִשְׁלֵיתִי אֶת לִבִּי שֶׁהוּא לִבּוֹ.

וְאֵיךְ חוֹזֶרֶת אֶל חַיֶּיהָ בְּאֵין קִיר

תְמוּנַת שַׁגַּל עַל וָו שֶׁבָּאֲוִיר – – –

בֵּיתִי מִשְּׁנוֹת הָעֲמִידָה הֵחֵל לָרוּץ.

עִמּוֹ אָבְדוּ קְנֵה-הַמִּדָּה

שֶׁל פָּנִים וָחוּץ –

מַבִּיט רְחוֹב בְּעַיִן תִּמְהוֹנִית

בְּאִישׁ אֲשֶׁר בֵּיתוֹ הָלַךְ

וְהוּא עֵירוֹם לְחֹשֶׁךְ וְצִנָּה…

- - -

הַיֵּשׁ דָּבָר יוֹתֵר מַחֲרִיד

מִכְּלֵי מִטְבָּח בְּאֵין מִטְבָּח,

סַפַּת-פִּנָּה לְלֹא פִּנָּה?

עוֹד לֹא הָיְתָה דַּלּוּת כְּדַלּוּתִי.

אֲפִלּוּ כֹּתֶל אֵין לִי לְמִצְחִי.