וְאִם לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפֵי הַדְּבָרִים

וְאִם לֹא לִירֹא מִן הַגּוּף וּמִן הַנֶּפֶשׁ

וְלָבוֹא בְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת חֲדָרִים –

הֲלֹא נִשְׁמַע אֵיךְ שֶׁהֵם נִדְבָּרִים

לַעֲזֹב הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ…

וְלַחֲרֹג מִן הַפְּרָט וְלָצֵאת אֶל הַכְּלָל

בִּתְנוּעַת חֲלִיפִין

מִתְמַלֵּא הֶחָלָל רֵיקָנוּת

מִתְרוֹקֵן עַד הֱיוֹת לְחָלָל,

עַד חֲשׂף כָּל קִירוֹת כִּסּוּפִין –

רַק מַרְאָה וּפָנֶיהָ לַכֹּתֶל הִסְדִיקָה הַדִּין,

דִּין טַחַב מוֹסְדֵי הַמִּגְדָּל.

וְאִם לֹא לִירֹא מִגּוּף עַד שָׁמַיִם

וְלָמֹד נִכְחָהּ הַכֹּחַ הָאָפֵס –

אֵיךְ הַבֹּקֶר הַפְּנִימִי יוֹם אֶחָד פָּרַשׂ כְּנָפַיִם

אֵיךְ הַיַּעַר לֹא עוֹד פְּנִימָה

אֶלָּא הֶרָה עַד אָפְסַיִם –

וַאֲפִילוּ צִיץ בֶּן עֶרֶב שֶׁהִרְהִיב צַפּוֹת לְנֵס,

אֵיךְ גַּם הוּא הִמְרִיד כּוֹתֶרֶת

מוּל הָרִיק הַמִּתְכַּנֵּס…

וְנוֹתַרְנוּ קִירוֹת מוּל קִירוֹת

אֵיזֶה מֶרְחָב מָעוֹף

לַבּוּשָׁה רְגִילַת הַזָּוִית!

וְחַגּוֹנוּ כְּפִירוֹת עַל כְּפִירוֹת

וּבֵיתֵנוּ עָזוּב מֵעָזוּב –

וַנִּלְמַד בַּחַלּוֹן לְהַבִּיט

וְלַחְמֹד אֲבִיבִים וּנְשִׁירוֹת

כִּי שֶׁלָּנוּ הָיוּ כְּעָתִיד

שֶׁנִּטְמַן בֵּין קִירוֹת לְקִירוֹת

וְאִם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְהַגִּיעַ חַדְרֵי חֲדָרִים

מוּל כָּל הַבַּדִּים אֲשֶׁר לֹא נְצַיֵּר עוֹד –

וְאִם לֹא שֶׁלָּנוּ עַתָּה הַנּוֹגְנִים וְשָׁרִים

וְאִם עֲזוּבִים כַּגַּגּוֹת הַכְּפָרִים

חֲסִידוֹת פָּרְשׁוּ מֵהֵמָּה בְּכִוּוּן-יִתְבָּרֵר-עוֹד,

וְאִם לֹא בָּנוּ לְעַצְמָם הֵם מְדַבְּרִים

בְּמִלִּים לֹא נְדַּבֵּר עוֹד – – –

אָז קְרוֹבִים יָמֶיהָ. אֵין-סוֹפִית וַאֲבוּדָה

הִיא עַל רֹאשׁ אָמִיר תָּנוּעַ

מִכָּבְדָהּ יִשַּׁח יַרְטִיט

וְתִשְׁתֹּק אֶת עֱנוּתָהּ

מוּל הַבַּיִת הָרָעוּעַ

וְתַבִּיט תַבִּיט תַבִּיט

אֶל הַגּוּף אֲשֶׁר שָׁמַם

כְּמוֹ חוֹב שֶׁלֹּא שֻׁלַּם.