הִנֵּה לַהַק יוֹנִים –

חֲמִשִּׁים כֹּחוֹת צִפּוֹר

בְּתַחֲרוּת לְבָנָה.

הִנֵּה בְּנֵי הַגּוֹנִים

שֶׁל אִמָּא אוֹר

מְשַׂחֲקִים עֲנָנָה.

חַסְרֵי עֶרְגָּה

אַךְ בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם.

בְּיוֹם שְׁלִישִׁי פָּשׁוּט

לָהֶם מַלְכוּת שָׁמַיִם.

וּשְׁרִיקַת הַכָּנָף,

וְכִנּוּף הַמֶּרְחָב,

וְאַמְבַּט-הַתָּמִיד –

מַה לֻּקַּח, מַה גֻּנַּב

מִנִּצְחָם אֶל יָמָיו

שֶׁל הַלֵּב הַמַּבִּיט?

רַק צִלָּם הַמָּהִיר מֵעֵינַיִם

וְצוֹחֵק וְחוֹמֵק מִנּוֹפֵל אַפָּיִם.

הִנֵּה לַהַק חוֹנִים

עַל בָּתֵי-אֵין-מִדּוֹת,

וְהָעִיר נָאוָה…

וְשַׁלְגֵּי הַיּוֹנִים

עַל הָרֵי הַגַּגּוֹת

כְּכִסּוּי אַהֲבָה…