אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,

הָיִיתִי דֶרֶךְ אֲרֻכָּה

הָיִיתִי תַּחֲנוֹת וְעִקּוּלִים,

קִטְעֵי שְׁתִיקָה מְנֻמָּרִים

בְּצַעֲקוֹת גָּרוֹן אַדְמוֹנִיּוֹת –

צְחוֹק יְלָדִים

וַעֲגָלָה שְׁבוּרָה,

וְסוּס בּוֹרֵחַ נֶעְלָם בָּאֹפֶק…

אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,

וְהֶהָרִים קָרְבוּ

בְּעוֹד אֲנִי, נִדְמֶה, דִּשְׁדַּשְׁתִּי

בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

הַאִם עַל דַּעְתִּי

אֲנִי טָחַנְתִּי רוּחַ,

אוֹ עַל דַּעַת הַמָּקוֹם?

וּמַהִי דַעַת הַמָּקוֹם?

הַאִם אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בָּטוּחַ

שֶׁתִּפָּגֵשׁ, אֵי-פַּעַם תִּפָּגֵשׁ

עִם קַו הַזְּמַן הַמְפֻלָּשׁ

לָרוּחַ?

אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,

נִקְווּ עֵינַיי בַּגַּב.

וּבְלֶכְתִּי אֶל הֶהָרִים

וּבְלֶכְתִּי אֶל הַגְּרָנִיט

עֵינַי הוֹלְכוֹת אֶל הַדְּשָׁאִים

אֲחוֹרַנִּית –

אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,