אֶל כָּל הַבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

שֶׁאוֹהֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶן מְאֹד מְאֹד

(כְּמוֹ בִּתִּי אוֹתִי)

חַבֵּקְנָה אֶת הָאַבָּאִים חָזָק חָזָק

(כְּמוֹ בִּתִּי אוֹתִי)

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם קְטַנְטַנּוֹת

וְכָךְ

(מַמָּשׁ כְּמוֹ בִּתִּי)

אֱמֹרְנָה:

מַה זֶּה הַפְצָצָה?

וְאָז

בְּתוֹך הַדּוּמִיָּה הָאֲיֻמָּה

נַשֵּׁקְנָה עֵינֵיהֶם הַמּוּרָדוֹת

(בּוֹשׁוֹת כְּמוֹת שֶׁלִּי)

נַשֵּׁקְנָה בְּכָל עֹז תֻּמַּת אוֹרְכֶן

וּשְׁאַלְנָה לְהַבְכּוֹת וּלְהַרְעִיד.

אוּלַי בְּכֹחֲכֶן תִּפְרַח תְּשׁוּבָה

מִן הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר תִּפֹּלְנָה

עַל רֹאשְׁכֶן –

נְאוּם דִּמְעַת עֵינִי

עַל רֹאשׁ בִּתִּי.