אַתְּ בּוֹכָה עִמִּי

וְצוֹחֶקֶת עִמִּי,

וּצְחוֹקֵךְ בּוֹלֵעַ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ.

אַתְּ רָצָה תָּמִיד וְקַלּוֹת רַגְלַיִךְ –

אֲנִי כְּבָר הוֹלֵךְ לְאִטִּי

וְצוֹחֵק רַק מִכֹּחַ עֵינַיִךְ

וּבוֹכֶה לְבַדִּי –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

אַתְּ אוֹהֶבֶת לִשְׁאֹל

וְלָדַעַת הַכֹּל

וְלָכֵן מְפָרֶקֶת אֶת כָּל בֻּבּוֹתַיִךְ

קֻשְׁיוֹת אַתְּ יוֹרָה מִקַּשְׁתּוֹת גַּבּוֹתַיִךְ –

אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל,

וְשָׁאַלְתִּי הַרְבֵּה גַם עָלַי גַּם עָלַיִךְ

לִשְׁנֵינוּ חֲלוֹם

אַךְ שֶׁלָּךְ אֲמִתִּי –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

אַתְּ פּוֹחֶדֶת הַרְבֵּה

וַאֲנִי מְפַחֵד –

כְּשֶׁאַתְּ מְפַחֶדֶת אַתְּ צוֹעֶקֶת,

אֲנִי שָׁקֵט.

פַּחְדֵּךְ עוֹד מַגְלִיד, שֶׁלִּי צַלֶּקֶת

מַשְׁאִיר בִּפְנִים וְלוֹהֵט.

כְּשֶׁחשֶׁךְ מְאֹד, בִּתִּי, אַתְּ חוֹמֶקֶת

יָשָׁר אֶל מִתַּחַת לִשְֹמִיכָתִי;

לִי אֵין עוֹד לְאָן לַחְמוֹק בְּהֶחְלֵט –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…