הָעֲנָוָה לָעֲנָפִים. אֲבָל הַגֶּזַע
כֻּלּוֹ גֵאוּת הַמְפַכָּה בּוֹ מִשֹּׁרְשָׁהּ.
הַדַּעַת בְּדָמוֹ כְּמוֹרָשָׁה,
כִּשְׁנַת-פַּנְתֵּר. בְּעַזּוּת-נֶצַח
לִנְתִיב יָחִיד. וּבְיָד עִוֶּרֶת
חוֹבֶקֶת מֶרְחַקֶּיהָ לְחַבְּרָם.
צוֹרֶפֶת בַּאֲפֵל טַבְּעוֹת-עוֹלָם
עַל צִיר הַמִּסְתַּלֵּעַ לְתִפְאֶרֶת.
וְכָךְ בְּשֶׁמֶשׁ-אֶרֶץ-הַבְּדִידוּת
לְבַב אֱנוֹשׁ – עַם רַב עֲלֵי מַבּוּעַ,
בּוֹנֶה אֶת קוֹמוֹתָיו לְמִשְֹגַּבִּים.
שְׁבָרִים וָשׁוֹט. אֲבָל הַלֹּא-כָּרוּת
מוֹשֵׁךְ אֶת עִגּוּלָיו מוּל הַפָּרוּעַ
אֲשֶׁר עוֹשֶֹה שַׁמּוֹת בָּעֲנַפִים…