כָּל כָּךְ חִכָּה לְהַפְסָקָה

שֶׁבָּהּ יָנוּעַ כִּלְבָבוֹ.

עֶשְֹרִים דַּקָּה, שְׁלוֹשִׁים דַּקָּה,

לַחֲרוֹת בָּרוּחַ נְתִיבוֹ – –

לִרְשׁוֹם עַצְמוֹ עַל מִדְרָכוֹת.

לִצְלוֹחַ כְּבִישׁ בִּמְשׁוֹטִים,

לַיָּם לָצֵאת בִּלְהָקוֹת

אֲבָל לָשׁוּב כְּבוֹדְדִים.

וְרָץ לָרוּץ לִפְגּוֹשׁ עוֹד מָה.

וְצָהֳרָיו אָכְלוּ פִּתּוֹ

בַּדֶּרֶךְ אֶל מִמּוּל – – –

וְלֹא יָדַע כִּי הִתְמַהְמַהּ,

וּנְעוּלָה כְּבָר כִּתָּתוֹ

וְלֹא יְהֵא צִלְצוּל.