אֶת כָּל פָּנָיו שִׁקַּע בִּתְמוּנוֹתָיו.
תָּלָה עַצְמוֹ אֵין סְפוֹר.
הַמְּבַקְּרִים אֲשֶׁר עָמְדוּ מוּל סְפוּנוֹתָיו
בִּקְּשׁוּ לִשְׁכֹּחַ, וְלִזְכֹּר
דְּבָרִים נָאִים יוֹתֵר מִתְּכוּנוֹתָיו.
אֶחָד הִתְרִיס:
אָדָם מוּזָר.
אַךְ אִישׁ לֹא הוֹצִיא מִן הַכִּיס
אוֹלָר
כְּדֵי לְהוֹרִיד אֶת הַתָּלוּי
הַגָּלוּי.
לְשׁוּם טְרַקְלִין-מְבִינִים
בִּלְעָדִי
לֹא הִתְאִים
אִבּוּד לָדַעַת זֶה תְּמִידִי –
וְלָכֵן כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו
לְטַפֵּס עַל קִירוֹת
הָפְכוּ אֶת אֲבִיבוֹ לִסְתָו
וּסְתָווֹ לִדְקִירוֹת
הַקָּרָה.
עַד שֶׁקָּרָה מַה שֶּׁקָּרָה –
וּבְאֵין עוֹד קִירוֹת חָפְשִׁיִּים
תָּלָה עַצְמוֹ עַל עֵץ.
וְאָז בָּאוּ שׁוֹטְרִים,
מְבִינֵי הַצִּיּוּר הַטּוֹב,
וְהוֹרִידוּ אֶת הַלֵּץ
סוֹף
סוֹף.