בְּעֶצֶם,

מִכָּל מָקוֹם כְּאֶפְשָׁרוּת,

יָכֹלְתִּי גַּם אַחֶרֶת.

אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ כָּפוּת,

אַחֶרֶת

אֵין לְהָבִין שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל אַחֶרֶת.

בְּעֶצֶם,

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מִדַּת הַיְּעִילוּת

שֶׁל סְחִיבַת הַגַּרְגִּיר

יוֹם יוֹם מִן הָהָר.

אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ כָּפוּת

הַמְאַלְצֵנִי לְהַגְבִּיר

אֶת הַמְּהִירוּת

בְּיַחַס הָפוּךְ לַמֻּסְבָּר.

בְּעֶצֶם

הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁקִּצּוֹ לֹא נִרְאֶה,

יֵשׁ כִּמְנֻחָשׁ מִין גָּבִישׁ

שֶׁל הֲנָעָה וּפְעִילוּת

עַד כְּלוֹתוֹ הָאָדִישׁ.

וְלָכֵן לֹא אִכְפַּת אִם כָּזֶה וְכָזֶה

יַגִּידוּ מוּל הָר הַנִּצָּב בִּשְׁלֵמוּת:

מַה זֶּה עָשָׂה כַּאן הָאִישׁ

בְּעֶצֶם?