תֵּן לְחָתוּל מַפְתֵּחַ

מַפְתֵּחַ נָדִיר

תֵּן לְחָתוּל

וְתֵן לוֹ כְּתֹבֶת בָּעִיר

וֶאֱמֹר: שָׁם שָׁם

סְגוּרִים עַל מַנְעוּל

אוֹצְרוֹת אוֹפִיר.

וְהוֹסַפְתָּ לֵאמֹר:

הֵי, עֲצֹר, עֲצֹר,

מַה אַתָּה בּוֹרֵחַ?

וְהֶחָתוּל לְפִי הָרֵיחַ.

בָּרְחוֹב מִמּוּל

יֵשׁ פַּח אַשְׁפָּה –

זְנַב-דָּג

וְטַעַם חַג

לְרֹאשׁ חֲתוּלִים עַל מִשְׁמַנֵּי אָרֶץ.