פָּרְשָׂה זְרוֹעוֹת-שְׁבִילֶיהָ – הַמּוֹלֶדֶת
עֲטוּרֵי “שֵׁן-אַרְיֵה” וְכַלָּנִיּוֹת
בְּשַׁלֶּכֶת-כְּרָמִים הַשִּׁקְמָה עוֹד עוֹמֶדֶת,
וְגִזְעָהּ בֶּן-דּוֹרוֹת מְכֻרְכָּם,
אֶקָלִפְּטִים, אַדִּירִים, אֲרֻכֵּי-שְׁבָטִים,
מְאַוְּשִׁים וְהוֹמִים:
“הַאַתְּ זֹאת הַבַּת?”
וְאֵי הַצַּמָּה? וְאֵי הַמַּבָּט?
שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי וְרֹאשִׁי הַשָּׂב
בְּקִפּוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ אָלִיט
אַדֶּרֶת-הָדָר: כֶּרֶם וְגַן רַךְ…
כְּאָז יִרְעֲפוּ הַשָּׁמַיִם
אֶת כּוֹכְבֵיהֶם בַּלֵּילוֹת,
וּכְאָז יִסְתַּחְרֵר הָרֹאשׁ
בֵּין רְקִיעִים רָמִים –
עַד הֱיוֹתוֹ אֲבַק-עוֹלָמוֹת.
1955