נוֹף הַתְּמָרִים

דָּבְקוּ בּוֹ הַצְּעִיפִים

וְאַט בֵּין גְּזָעִים –

עַמּוּדֵי-הוֹד –

הֵם מִתְבַּדְּרִים.

כַּעֲנָקֵי פְּרָחִים

עֲלֵי גִּבְעוֹלִים דַּקִּים,

צָפוֹת מִמַּעַל הַצַּמָּרוֹת

כָּרֵי-דֶּשֶׁא, צִיּוּרֵי-הֲזָיָה

תּוֹךְ הָאוֹרוֹת אוֹבְדִים –

נוֹף הַחֲלוֹם לְתוֹעֵי-מִדְבָּר

יְאוֹר שָׂב כְּבַד-זְרוֹעַ,

כִּפְלָדָה יְצוּקָה,

בֵּין הַתְּמָרִים

יְלַחֵךְ שֶׁטַח, שֶׁטַח;

וּמִמַּעַל רָקִיעַ,

כְּעֵין קְלֵאוֹפַּטְרָה,

יָרֹק-כֵּהֶה עִם בּוֹא הָעֶרֶב –

זוֹמֵם.

חילואן, תרפ"ד

1924