אֲיֻמָּה! שֶׁבַע מַחֲלָפוֹת –

לָרוּחַ.

הַחֲזֵק בְּצִפָּרְנֵי-נֶשֶׁר

בְּזֶה הָרֹאשׁ

וְהַךְ בַּקִּיר.

נִתְבַּקַּע הַפֶּרִי

וּמִתּוֹכוֹ יִמָּשְׁכוּ חוּטֵי עֲשַׁן-קְטֹרֶת

דַּקִּים אֶל עָל,

יְלַחֲכוּ שְׁמֵי-נְחֹשֶׁת,

יְזַמְּרוּ בַּלָּאט: מֹחַ, דְּמָעוֹת

וְתִירוֹשׁ-דָּם.

זָנוֹק, נָפוֹל, קוּם,

וְזָנוֹק… סֹב בְּעִגּוּל

וָהָס –

כָּלְתָה הַקְּטֹרֶת

בָּרֹאשׁ.

1929