מֵאֵי-זֶה נִקְלַעְתִּי

וְהִנְנִי מֻנַּחַת כָּאן:

אַף אַתֶּם –

כָּאֲבָנִים, זְרוּעִים סְבִיבִי

דּוֹמְמִים – לְלֵילוֹת לֹא שַׁחַר,

לְתִפְלוּת – צֵרוּף-יָמִים,

לְאֵלֶם מַלְבִּין

בְּהִי עַרְבַּיִם;

חָלָל אֵין אֲוֵיר,

לְלֹא מַעְצוֹר – אָפְסַיִם

ונֹגַהּ – יֵשׁוּת כְּאָבָק כְּסָפֵק,

נָמוֹג בִּבְכִי –

לְלֹא שׁוּב לְלֹא שֵׁנִית

לְלֹא – –

1932