עֵין הַגָפְרִית
לַשֶּׁקֶר הַמְּהַבְהֵב בָּעֵינַיִם;
עַל פְּנֵי כָּל קָרְחָה
עֲשַׁן-הַתַּרְמִית יְתַמֵּר פְּאֵר
וְנִדְנוּד הַמְּבוּכָה
יַכֶּה גַּלִּים וְיִפְזֹם:
“אוּלַי, לִכְאוֹרָה, כִּבְיָכוֹל, יִתָּכֵן!”
קְרַע הַלּוֹט,
וְנָזְלוּ מֵי-אַפְסוּת
עַל בְּלוֹאֵי-הָעֲטִיפוֹת…