וְאַתָּה, בְּשֵׁם לֹא אֶקְרָא,
הֲיִשָּׂא עוֹד אִישׁ לְבָבוֹ
עֵירֹם וְגָלוּי מוּל פָּנֶיךָ?
וְשִׁמְךָ כִּי יִפֹּל לְפֶתַע
הֵן יְבֻקַּע כִּפְקַעַת-רוֹשׁ
עַל שָׂפָה זָרָה…
אָמָה אֲנִי בָּאֹהֶל,
וּבְצֵאתִי עִם בֹּקֶר מוּל רַחֲבֵי-יָם
אֶשְׁתַּחֲוְה וּפָנַי קֵדְמָה:
נְצֹר אָהֳלִי מִשֶּׁקֶר
וְעִרְבּוּל הָעִתִּים
הָעוֹלֶה אֵלַי כְּאֵד.
1935