הֱיוֹת נָהָר שׁוֹטֵף
וְלֹא אֲגַם מַעֲלֶה יָרֶקֶת.
נָהָר עוֹקֵר מִגְּדוֹתָיו
אֲבָנִים יְשָׁנוֹת
מְכֻסּוֹת אֵזוֹב וּטְחָב.
תָּלוּשׁ בַּעֲלִיצוּת
זַלְזַלֵּי-עֲרָבָה-דַּקִּים.
שֵׂאתָם הַרְחֵק –
אֱלֵי מוֹצָא;
עַרְבֵּל כְּפִיסֵי-עֵץ
מֵתִים אֲפֹרִים
וְסָחוֹף הַיָּמָּה
וְשָׁטוֹף הָלְאָה
כִּי לֹא בָּא דָּבָר
אֶל קִרְבּוֹ
אֶלָּא מֵי-שְׁלָגִים
מִמְּרוֹמֵי-הֶהָרִים.
1962