לֹא אוּכַל דַּבֶּרְךָ לְשָׁלוֹם –

כִּי הָאַחֵר, זֶה מֵאֶרֶץ-רְפָאִים

בָּא וְעוֹמֵד לְיָדִי,

לֹא אוּכַל לְהוֹשִׁיט לְךָ יָדִי –

כִּי קְדֻשַּׁת-הַטַּבַּעַת עַל יָדִי.

לֹא אוּכַל אַף מִצְחִי לְךָ תֵּת –

כִּי מִצְחִי מְנֻשָּׁק,

וְעֵינַי פְּתוּחוֹת אֶל מֵעֵבֶר-מִזֶּה…

צַעֲדֵי הֵלֶךְ בּוֹדֵד –

נוֹקְשִׁים כַּאֲסִימוֹנִים – נוֹשְׁרִים

עַל פְּנֵי מִדְרָכָה –

אֶחָד אֶחָד לְתוֹךְ הַדְּמָמָה;

כּוֹכָבִים מְטַפְּסִים בִּשְׁלַבֵּי-תְּרִיס

וּפוֹרְטִים בְּאֶצְבַּע מַכְסִיפָה –

מַנְגִּינָה רַק אַחַת – שֶׁלּוֹ…

שַׁעֲרֵי רַחֲמִים נִנְעָלִים

בְּזַעַף וַחֲרִיקָה;

וְשַׁעֲרֵי בְּדִידוּת נִפְעָרִים –

כְּפִתְחֵי הֵיכָלוֹת נֶעֱזָבִים…

1951