לוגו
חנינה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

חנינה/ ברל כצנלסון

1


זכינוּ לחסד. לפּוֹשעים שלנוּ ניתנה חנינה. הוּפחת צבא-עווֹנם.

את העוֹנש לא בּיטלוּ. את המשפּט לא בּיקרוּ, את החוֹטאים והעַוָלים האמיתיים לא הענישוּ – “ריחמוּ” את פּוֹשעינוּ.

האין חנינה זוֹ עצמה מעידה על מצבנוּ, כּאשר העידוּ המשפּט והעוֹנש? שאיפת-הדרוֹר של עם ישׂראל שׂוּמה בּכּלא, ולפני העוֹלם מַכריזים על גאוּלה וּדרוֹר.

תחת להצדיק את הצדיק וּלהרשיע את הרָשָע, תחת לקרוֹא דרוֹר ללוחמי-הדרוֹר החַפּים מפּשע בּא מעשׂה-נכָלים חדש: למען סתוֹם פּה, שַכּך רעש וטשטש את העָוֶל הצוֹעק שמַימה.

מעיזים לָחוֹן אוֹתנוּ. וּמי מעיז? – אלה אשר העיזוּ לדוּן אוֹתנוּ, לשפּוֹט את הגָנתנוּ. הם הם הנם כּיוֹם אנשי-החסד, המַמתיקים את גזר-הדין.

מי מבקש מאִתכם רחמים? ירַצוּ הרשעים את עווֹנם כּאשר להם יאָתה, כאשר דנוּ אוֹתם דייני-הצדק!

טרם חדלוּ להתקלס בּנוּ, התקלסוּ בּנוּ בּכוֹח השלטוֹן, בּכוֹח ההגנה הצבאית, כּביכוֹל, בּכוֹח המשפּט. עכשיו בּאוּ להתקלס בּנוּ בּכוֹח החנינה. החוֹננים!

ואנוּ – לא בּרחמים ולא בּחסדים ולא בּחנינוֹת אנוּ רוּצים, כּי אם בּצדק. ואם שבעתים תוּשׂם יד לפינוּ, לא נֶחשה ולא נשקוֹט. ולא נתן לחַפּוֹת בּחנינוֹת על מעשׂי-פּשע, על קרבּנוֹת ועינוּיי-עם.

לא נחדל מקרוֹא וּמדרוֹש משפּט עד אשר קוֹלנוּ יבקיע ושַוְעתנוּ תישָמע.


אייר תר"פ.


  1. בּ“קוּנטרס” ל“ח, אייר תר”פ, נמחק המאמר על ידי הצנזוּרה וּמקוֹמוֹ נשאר חָלק. נדפס אחרי כן ב“אִגרת” (בּמקוֹם “קוּנטרס” ל"ט) עמוּד 5, בּשם: חסד; “ילקוּט אחדוּת–העבוֹדה”, א‘, עמוּד 234 (בּשם: חנינה). לדברי בּרל על הפּרעוֹת בּירוּשלים יש להוֹסיף את מכתבוֹ אל סגן המוֹשל בּיפוֹ, אשר נכתב על ידוֹ בּבית–הממשלה, כּשנה אחרי כן, כּמסוּפּר בּ“מכתב לחברים” ה’ (בּמקוֹם “קןנטרס” ס"ט), אדר א‘ תרפ“א: ”להרפּתקאוֹתיו של ה“קוּנטרס”. בּיוֹם כּ“ה בּשבט נדרש העוֹרך האַחראי של ה”קוּנטרס“ לבוֹא אל בּית–הממשלה בּיפוֹ. בּשם המערכת התיצב ב. כּצנלסון. סגן–המוֹשל של יפוֹ, המַיוֹר קמפבּל, הוֹדיע לוֹ כּי יש לוֹ פּקוּדה מירוּשלים לאחוֹז בּאמצעים נמרצים נגד ה”קוּנטרס“ על העווֹן הפּלילי אשר חָטא בּהדפּיסוֹ את המאמר ”פּוֹנטיוּס פּילַטוּס“ (מאת נ. סירקין, “קוּנטרס” ס"ה), וכי הצעד הראשוֹן, אשר הוּטל עליו, המוֹשל, זהוּ לדרוֹש, קוֹדם כּל, מאת עוֹרך ה”קוּנטרס“ לחתוֹם על התעוּדה המוּצעת וּלפרסמה בּ”קוּנטרס“. צעד זה, הוֹסיף, נמסר לידיו. אבל אינוֹ משחרר את ה”קוּנטרס“ מאַחריוּת בפני אינסטנציות אחרות, למשל, בפני מר סטורס, מושל ירושלים, אשר נפגע על ידי מאמר זה. ב. כצנלסון דרש, כי קודם כל הוא רוצה לראות תרגום עברי בכתב של הטופס המוצע לחתימה. הדבר נתמלא תיכף. וזהו לשון הטופס, אשר הוצע לחתימה למערכת ה”קוּנטרס“, מלה במלה: ”הננוּ מצטערים לאמר, שבּגליוֹננוּ מהעשׂרים ואחד לחדש שעבר, הדפּסנוּ מאמר בּשם “פּוֹנטיוּס פּילַטוּס”, שבּוֹ נאמרוּ דברים אוֹדוֹת הא’ סטוֹרס, מוֹשל ירוּשלם, והקשר שבּינוֹ וּבין הפּרעוֹת שהיוּ בירוֹשלם בּשנה שעברה. רוֹצים אנוּ בּזה לבקש את סליחת ה' סטוֹרס שהכרזתנוּ שהיתה לוֹ יד בּהסיבּת הפּרעוֹת של פּסח שעבר, היא לגמרי כּוֹזבת וּבלתי–מבוּססת. כּמוֹ כן רוֹצים אנו להביע בזה, שכּל הכרזוֹתינוּ בּאוֹתוֹ המאמר בּנוֹגע ליחס והפּוֹליטיקה של הממשלה הבּריטית, אוֹ איזה חלקים ממנה, ויחסה אל העם העברי הן לגמרי כּוֹזבוֹת וּבלתי–מבוּססוֹת, ואנוּ מבקשים סליחה על הַכריזנוּ כּזאת“. בּמקוֹם חתימת–הוֹדאה רשם בּ. כּצנלסוֹן על גוּף–התעוּדה את הדברים האלה: ”בּתשוּבה על הצעת סגן–המוֹשל של העיר יפוֹ לחתוֹם על הטוֹפס הנ“ל הריני להוֹדיע: בּשנה שעברה, י”ט ניסן, בּשבוּע של הפּוֹגרוֹם בּירוּשלים, פּירסמנוּ בּ“קוּנטרס” ל“ג מאמר בּשם ”אנוּ מַאשימים“. בּוֹ האשמנוּ אנחנוּ קֳבָל–עם, בּסעיפים סעיפים, את ה”פּקידוּת של שטח האוֹיב הנכבּש“ ואת המוֹשל של ירוּשלים על התנַהגוּתם והטלנוּ עליהם את האַחריוּת על ההסתה שהתנהלה לפני הפּוֹגרוֹם, ועל אשר לא מילאוּ את חוֹבתם לעצוֹר בּעד שפיכת–דם בּימי הפּוֹגרוֹם. אנחנוּ דרשנוּ אז חקירה גלוּיה וּמשפּט פּוּמבּי. על דברינוּ לא בּאה הכחשה. חקירה גלוּיה לא נעשׂתה. למשפּט לא נתבּענוּ. אין לנוּ, איפוֹא, כּל יסוֹד לקחת עכשיו בּחזרה את הדברים, אשר נאמרוּ על ידי הסוֹפר המפוּרסם ד”ר נ. סירקין מניוּ–יוֹרק, שהיה נוֹכח בּירוּשלים בּשעת הפּוֹגרוֹם, בּמאמרוֹ “פּוֹנטיוּס פּילַטוּס”. וּלפיכך הנני מסתלק מחתוֹם על הטוֹפס המוּצע לפני. בּשם מערכת ה“קוּנטרס”, בּ. כּצנלסוֹן".  ↩