סְפִיחַ-חַיֶּיךָ

חָרֵד, רוֹטֵט –

אֶל דָּפְנֵי-צַלְעוֹתַי

מִדַּפֵּק

כָּמֵהַּ לִפְרֹץ,

וַאֲנִי –

אֲבָנִים בּוֹ יוֹדָה:

בַּל יָרִים רֹאשׁ,

הַצֶּפַע!

וְהוּא אֵינוֹ צֶפַע –

הוּא שׁוֹשָׁן,

הוּא רָאשֵׂי-עֲשָׂבִים,

רַכִּים, בְּהִירִים,

הוּא שֵׂעַר נוֹטֵף-אוֹר

בִּקְצֵה-הָאֶצְבָּעוֹת.

הִתְגַּלּוּת –

שָׁרְשֵׁי-הַפֶּלֶא –

בִּרְכַּיִם לוֹ אֶכֹּף:

הַסָּפִיחַ

הוּא הַזֹּהַר

וְהַדְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם –

הָעֲשֵׁשׁוֹת, הַזּוֹכְרוֹת.

1965