“רֵאַת-בַּרְזֶל”

“לֵב מִפְּלַסְטִיק” –

“מֵעַיִם מִגּוּמִי”

נְשִׁימָה –

מִפֶּה אֶל פֶּה –

הֵפִיחוּ בּוֹ

רוּחַ-חַיִּים:

הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת –

כְּגוּר

כְּאַנְקוֹר –

שֶׁאָכַל גַּרְגִּיר אָדֹם –

בַּשָּׂדֶה…

מֵת כְּגוּר –

וְהוּא אָדָם:

רֹאשׁוֹ –

אֲבוּקָה זוֹהֶרֶת

לִבּוֹ –

לַפִּידְיָה!

וְיָדָיו יוֹצְרוֹת

כִּידֵי אֵל –

הוּא הוֹלֵךְ

כְּצִפּוֹר מֵתָה –

אֶל גַּל אֲדָמָה –

אַמָּה עַל אַמָּה.

1967