“רֵאַת-בַּרְזֶל”
“לֵב מִפְּלַסְטִיק” –
“מֵעַיִם מִגּוּמִי”
נְשִׁימָה –
מִפֶּה אֶל פֶּה –
הֵפִיחוּ בּוֹ
רוּחַ-חַיִּים:
הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת –
כְּגוּר
כְּאַנְקוֹר –
שֶׁאָכַל גַּרְגִּיר אָדֹם –
בַּשָּׂדֶה…
מֵת כְּגוּר –
וְהוּא אָדָם:
רֹאשׁוֹ –
אֲבוּקָה זוֹהֶרֶת
לִבּוֹ –
לַפִּידְיָה!
וְיָדָיו יוֹצְרוֹת
כִּידֵי אֵל –
הוּא הוֹלֵךְ
כְּצִפּוֹר מֵתָה –
אֶל גַּל אֲדָמָה –
אַמָּה עַל אַמָּה.
1967