בְּנִי אֲשֶׁר יָלַדְתִּי –

וְהַמָּוֶת תְּלָשׁוֹ בְּאַחַת:

הוּא עַל-יָדִי.

יֵשׁ וְיָבוֹא

עִם עֶרֶב

וְיֵשֵׁב לְרַגְלַי,

עִם עֶרֶב –

יַנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכַּי.

בְּנִי יָרַשׁ אֶת עֵינַי:

יְרֻקּוֹת וּמְרֻחָקוֹת

וּפוֹזְלוֹת מְעַט.

אַפּוֹ סוֹלֵד

וּמִצְחוֹ גָּבוֹהַּ

וְהוּא חוֹלֵם

חֲלוֹם-עָם

וַחֲזוֹן-תֵּבֵל –

וּכְנָפָיו חֲזָקוֹת,

תְּמִיר-גּוּף

וְקַל רַגְלַיִם,

יָדָיו מְהֻקְצָעוֹת

וְהוּא סוֹלֵל דְּרָכִים

וּבוֹנֶה גְּשָׁרִים.

בְּנִיד-עַפְעַפָּיו

אֲנִי מְפַעְנַחַת

אֶת אַכְזָבוֹתָיו,

וְסוֹד הַשְּׁתִיקָה

קָדוֹשׁ בֵּינֵינוּ;

בְּהֵט-קְוֻצּוֹתָיו

הַיְּהִירוֹת

אֶרְאֶה

אֶת נְשׁוֹתָיו –

הַנּוֹשְׁקוֹת צְעָדָיו.

בְּנִי, הוּא עַל כְּתֵפוֹ

יִשָּׂא לַקֶּבֶר אֲרוֹנִי –

יִשְׁתֹּל עָלָיו

אֶקָלִיפְּטוֹס מְאַוֵּשׁ,

יְקַנְּנוּ בּוֹ

נִצִּים הַצּוֹרְחִים

אֶת צְרִיחַת-יַלְדוּתִי;

הוּא יֹאמַר “קַדִּישׁ”

בְּבִנְיַן-גֶּשֶׁר

בֵּינִי וּבֵינוֹ –

וְיַנְחִיל

אֶת עֵינַי

לְצֶאֱצָאָיו.

1969