אֲנִי מְלֵאָה שֵׁמוֹת
וְתַאֲרִיכִים;
אֲנִי נוֹצֶרֶת מְאֹרָעוֹת
שֶׁל יָחִיד
וְקָהָל בְּמֶרִי –
צוֹעֵד;
יָחִיד מִתְאַבֵּד –
מִמּוּעֶקֶת-אֶרֶץ רֵיקָה
וּתְסִיסַת-יְסוֹדוֹת;
וּפְצָצוֹת שׁוֹרְקוֹת
וְכַדּוּרִים מְיַלְּלִים,
וּקְרִיאָה – לְעֶזְרָה
וְשָׁמַיִם לֵילִיִּים
קֵיצִיִּים רַכִּים,
הוֹמִים מִכּוֹכָבִים
וַאֲדָמָה אֲדֻמָּה –
חוֹמֶרֶת –
מִשִּׁמְרֵי נְשָׁמוֹת:
עוֹלָה תּוֹפַחַת –
כְּעִסָּה.
1970