תְּנוּ לִי שָׁהוּת לָמוּת

מִתַּחַת לְכָל הַמִּלְחָמוֹת

תְּנוּ לִי שָׁהוּת

לְעַכֵּל כָּל הָאֲסוֹנוֹת

וְלִנְצֹר מְעַט תְּכֵלֶת

מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹת-עֵינַי –

תְּנוּ לִי שָׁהוּת –

לָמוּת;

בִּידֵי בּוֹרְאִי –

כִּרְצוֹנוֹ

אַל תַּעַרְמוּ

סְלָעִים עַל לִבִּי

כִּי הוּא –

צְלִיל אַחֲרוֹן,

בְּיַם-הָאֵפֶר

אֲשֶׁר עֲרַמְתֶּם

עָלַי.

1971