בִּי הַצְּבִי, בִּי אֲדוֹנִי,

יֵקַר בְּעֵינָךְ יְגוֹנִי,

פֶּן יִקְּרֵנִי אֲסוֹנִי.

אַט, אַט, אַט בְּדָמִי, / כִּי רַק בְּיָדָךְ שְׁלוֹמִי!

יֵרַךְ לְבָבָךְ לְנִדְכֶּה

יָצוּם לְזַעְמָךְ וְיִבְכֶּה

וּלְמַן רְצוֹנָךְ יְחַכֶּה,

מַן מַן מָן לְצוֹמִי / וּתְנָה שְׂכָרִי בְּיוֹמִי.

אִם תַּעֲלֹז עַל חֳלָיַי –

אֶשְׁטַח לְךָ אֶת לְחָיַי.

וַתַּעֲנֵנִי "וְחַיַּי!

אֵין, אֵין, אֵין בְּחֶרְמִי / רַק הַהֲרוּגִים לְתֻמִּי".

אָרִיב בְּנַפְשְׁי לְכִילַי:

לוּ יִפְחֲדֵנִי וְאֵלַי

יָשִׁיב שְׁנָתִי, וְאוּלַי

עָף עָף עָף בְּנוּמִי / יָבוֹא בְכֶפֶל חֲלוֹמִי!

אִם אֶשְׁאֲלָה צוּף שְׂפָתוֹ,

יַאְדִּים כְּשֶׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ –

עַד אֶחֱזֶה מִדְּמוּתוֹ

אֵיךְ, אֵיךְ, אֵיךְ אֲרַמִּי / יַהְפֹךְ דְּמוּתוֹ אֲדֹמִי!

שִׁירוֹ יְפַלַּח כְּבֵדִי

יָשִׁיר לְעוֹרֵר יְקוֹדִי:

"שַׁק פִּי וְרַב לָךְ, יְדִידִי –,

בס, בס, בס בפמי / ודע סואדך, יא עמי"!