מִנִּבְכֵי-הַזְּמַן

אֲנִי שׁוֹמַעַת חוּגָה מְצַיֶּצֶת

רַכּוֹת

הוֹגָה מְנַמְנֶמֶת

בְּתוֹךְ דִּמְדּוּמֵי

שַׁחַר חָרְפִּי;

אָבִי מְהַלֵּךְ

כְּבֵדוֹת וּבַטּוּחוֹת,

מוֹצִיא מַחֲרֵשׁוֹת

מִן הַמַּחְסָן;

אֲנִי שׁוֹמַעַת

צִלְצוּל בַּרְזִלִּי

עָמוּם

וְהַחוּגָה –

קוֹלָהּ מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ

וְקוֹל הַסּוּסִים

הַנּוֹשְׁפִים לְתוֹךְ רוּחַ-הַבֹּקֶר

מַרְעִידִים אֶת

לִבִּי – – –

אָבִי –

בְּקֹר הַבֹּקֶר

בַּחֹרֶף

עִם דִּמְדּוּמֵי-שַׁחַר

•